מאירי על בבא קמא ק״ז

1 מעתה אין לפרש אין אדם מעיז במלוה הואיל ועשה לו חסד הא בפקדון הואיל ואין כאן חסד מעיז ולהשביעו בכל פקדון אף בכפירת הכל וכמו שפרשו גדולי הצרפתים אלא כמו שפירשנו שכל שהלה טוענו טענת בריא אין לו מצח לכפור בכל ודברי רבה במה שאמר מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע פירושו מה נשתנה מכופר בכל והלא אין שנוי טענה ביניהם הן בכפירת גוף הלואה הן בכפירת פרעתי ואדרבא היה לנו לומר במקצת שהודה שמשיב אבדה הוא ותירץ שכופר בכל דין הוא שיפטר שאין אדם מעיז פניו לכפור בכל אלא ודאי כדבריו הוא והודאת מקצת אינו משיב אבדה אלא שאינו מוצא עצמו לכפור בכל ובכלם רצה לכפור אלא שלא מצא עצמו ושמא תאמר נאמינהו במקצת שכפר אחר שאינו מעיז ונאמר שאין אדם מעיז במקצתו ככלו והשיב שאדם מוצא עצמו לכפור במקצת דרך השמטה ובכלם הוא רוצה אלא שמתירא ואין בידו ומתוך כך הטילה תורה שבועה עליו:

2 ויש שפי' ובכוליה בעי דלודי כלומר שמא תאמר אחר שהיה בדעתו לכפור וכופר הוא במקצת לפי דעתך היאך אתם מאמינו בשבועה והלא יש לנו לומר מתוך שחשוד על הממון חשוד הוא על השבועה ואינו כן שאין אומרין מגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא כמו שיתבאר בראשון של מציעא אלא עיקר הדברים כמו שפרשנו ובמסכת כתובות פרשנוה בפנים אחרים אלא שהורענו את כחם כמו שבארנו שם בפירושנו:

3 זה שבארנו שהטוען טענת גנב בפקדון ונשבע ובאו עדים משלם כפל דוקא בשנשבע קודם ששלח יד בפקדון אבל שלח בו יד ואחר כך טען טענת גנב ונשבע ובאו עדים פטור מן הכפל שכיון ששלח בו יד כבר קנאו ונתחייב בו ויש חולקין שלא לפסוק כן מכח שמועת שלש שבועות ואין נראה כן:

4 טען טענת אבדה בפקדון ונשבע וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים פטור מן הכפל שכבר נפקע הפקדון מיד הבעלים בשבועה ראשונה שלא היה בדין כפל כמו שבארנו:

5 שלש שבועות משביעין את השומר והם שבועה שאינה ברשותו שאע"פ שנגנבה אפשר שהחזירה הגנב והוא נותן עיניו לעכבה ושבועה שלא פשע בה וכולל בה שנגנבה או מה שאירעה ושבועה שלא שלח בה יד שכל שפשע או שלח בה יד מחייב באונסיה כמו שיתבאר במקומו בע"ה:

6 כבר בארנו למעלה ובפרק מרובה שכל שהוא משלם כפל אינו מוסיף חומש מעתה מי שטען טענת גנב ונשבע ואחר כך חזר וטען טענת אבדה ונשבע והודה בזו השניה שלא אבד ובאו עדים על הראשונה הואיל ומשלם תשלומי כפל מצד הראשונה אינו משלם חומש מצד השבועה השניה שאין אומרין שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש והרי יש כאן שבועה שאין מחייבתו כפל ויתחייב חומש מצד השבועה השניה וכפל מצד הראשונה שממון המחייבו בכפל הוא הפוטרו מחומש ולא שבועה המחייבתו כפל שהרי נשבע ובאו עדים ואחר כך הודה אינו משלם חומש מצד הודאתו הואיל וכבר באו עדים: